שנהב חן – חברה ליזמות פיקוח והשקעות בבניה בע"מ ואח' נ' בנק דיסקונט לישראל בע"מ ואח' - פסקדין

פסק דין

השאלה המשפטית

1. בפני מונחת בקשה לדון בתובענה בתיק תא 1104/06 כתובענה ייצוגית. בבסיס התובענה שתי שאלות: האם עמדו המשיבים בדרישות הגילוי הנאות כאשר שינו את המפתח לחישוב שיעור הריבית על חריגה ממסגרת האשראי? האם הטעו המשיבים את לקוחותיהם באופן ניסוח שיטת החישוב החדש בהסכמים לקבלת אשראי?

המחלוקת המשפטית

2. כעולה מסיכומי המבקשות, הצדדים אינם חלוקים על כך שהחל מיום 1.7.2001 (להלן: "יום השינוי"), בנק דיסקונט בע"מ (להלן: "בנק דיסקונט" או "המשיב 1") שינה את הדרך שבה הוא מחשב את הריבית שניטלת מן הלקוח בגין הסכום החורג ממסגרת האשראי שנקבעה לו. כמו כן, הצדדים אינם חלוקים על כך שהחל מיום 1.10.2001 (להלן: "יום השינוי") שינה בנק מרכנתיל דיסקונט בע"מ (להלן: "בנק מרכנתיל" או "המשיב 2") את הדרך שבה הוא מחשב את הריבית שניטלת בגין הסכום החורג ממסגרת האשראי שנקבעה לו.

עפ"י הבקשה להקצאת מסגרת אשראי בחשבון (להלן: "הסכם האשראי הישן") שהגישה שנהב חן-חברה ליזמות פיקוח והשקעות בבניה בע"מ (להלן: "שנהב" או "המבקשת 1"), כל עוד לא חרג חשבונה ממסגרת האשראי, חויבה בריבית משני סוגים: ריבית פריים וריבית תוספת סיכון. במועד החתימה על הסכם האשראי וגם לאחר מכן, שיעור ריבית תוספת הסיכון שנקבע למבקשת 1 היה נמוך מהשיעור המקסימלי בבנק דיסקונט. כאשר חרג חשבונה של שנהב ממסגרת אשראי, חויבה גם בריבית חריגה אשר התווספה לריבית הפריים ולריבית תוספת הסיכון בשיעור שנקבע בינה לבין בנק דיסקונט. יובהר, כי גם כאשר חרגה ממסגרת האשראי, היה שיעור ריבית תוספת הסיכון נמוך מהשיעור המקסימלי, הכל כפי שסוכם בהסכם האשראי הישן.

החל מיום 1.7.2001, בשעה שחרג חשבונה של שנהב ממסגרת האשראי, החל בנק דיסקונט לגבות משנהב את ריבית הפריים, את ריבית החריגה ואת ריבית תוספת הסיכון בשיעורה המקסימלי.

לטענת שנהב, בחר בנק דיסקונט לגלות את דבר שינוי שיעור ריבית תוספת הסיכון בעת חריגה ממסגרת האשראי באמצעות דפי חיובי הריבית אשר נשלחו אליו (נספחים ב1-ב26) לבקשה. לטענת המבקשת 1 אין דפי חיובי הריבית עונים על דרישות הגילוי הנאות שנקבעו מכוח כללי הבנקאות (שירות ללקוח)(גילוי נאות ומסירת מסמכים) (להלן:"כללי הבנקאות"), תשנ"ב-1992 אשר תוקנו מכח חוק הבנקאות (שירות ללקוח), תשמ"א-1981 (להלן: "חוק הבנקאות").

עוד לטענת המבקשת 1, ככל שהטמיע בנק דיסקונט את שיטת החישוב החדשה לתוך הסכם האשראי החדש החל מיום השינוי, הרי שהוא מנוסח באופן פתלתל ומתחמק מבלי להסביר ללקוח את החריגות של דרך חישוב הריבית (סעיף 9). על כן לטענתם, הוטעתה שנהב בבואה לחתום על הסכם אשראי חדש לאחר יום השינוי.

המבקשת 2

3. מובילי מים (1994) דבוריה בע"מ (להלן: "מובילי מים" או "המבקשת 2") ניהלה את חשבונה בבנק מרכנתיל דיסקונט בע"מ (להלן: "בנק מרכנתיל" או "המשיב 2"). בדומה למבקשת 1, נטלה המבקשת 2 אשראי מבנק מרכנתיל ושיעור תוספת הסיכון שנקבע במסגרתו היה נמוך משיעור תוספת הסיכון המקסימלי שהיה נהוג בבנק אותה שעה. החל מיום 1.10.2001 החל בנק מרכנתיל לגבות ממובילי מים את תוספת הסיכון המרבית כאשר חרגה ממסגרת האשראי, זאת בנוסף לריבית הפריים ולריבית החריגה.

מובילי מים לא הגישה לביהמ"ש את בקשתה להקצבת קו אשראי בריבית משתנה מבנק מרכנתיל (להלן: "הסכם האשראי הישן"), אלא הגישה הסכם אשראי של לקוח אחר, שלטענתה זהה לזה שחתמה עליו כאשר פרטי בעלי החשבון מושחרים. המשיב 2 לא הביע התנגדותו לכך. לטענת מובילי מים שיטת החיוב החדשה מנוגדת לנוסח סעיף 6 להסכם האשראי הישן של בנק מרכנתיל.

בדומה למבקשת 1, טוענת המבקשת 2 כי למדה על שיטת החישוב החדשה באמצעות דפי חיובי הריבית (נספחים י1-י14) וכי הם אינם עומדים בדרישות כללי הבנקאות.

עוד לטענת המבקשת 2, ככל שהטמיע בנק מרכנתיל את שיטת החישוב החדשה לתוך הסכם האשראי החדש החל מיום השינוי, הרי שהוא מנוסח באופן פתלתל ומתחמק מבלי להסביר ללקוח את החריגות של דרך חישוב הריבית בסעיף 8. על כן לטענתם, הוטעתה חב' שנהב בבואה לחתום על הסכם אשראי חדש לאחר יום השינוי.

דיון והכרעה

4. בבקשה לאישור התובענה כתובענה ייצוגית, טענו המבקשות כי המשיבים גבו מהן ריבית חריגה בשיעור גבוה מזה שפרסמו ובכך עברו על כלל 18(א) לכללי הבנקאות. זאת כיוון שהמבקשות שייכו לשיעור הריבית החריגה את ההפרש בין תוספת הסיכון שנקבעה בהסכמי האשראי לבין תוספת הסיכון המקסימלית.

בסיכומיהן (סעיף 5 לסיכומים מטעם המבקשות מיום 10.6.2009), קיבלו המבקשות את טענת המשיבים כי המחלוקת נוגעת לשתי שאלות. הראשונה עוסקת בדרך שבה הודיעו המשיבים על שינוי שיעור ריבית תוספת הסיכון - בעת חריגה ממסגרת האשראי - משיעורה המוסכם בין המבקשות למשיבים לשיעורה המקסימלי. השנייה עוסקת בשאלה האם יש בניסוח ההסכמים החדשים הטעיה בנוגע לאופן חישוב הריבית בעת חריגה ממסגרת האשראי.

על כן מתייתר הדיון בשאר טענות הצדדים לרבות בכל הנוגע לכלל 19 לכללי הבנקאות ולסעיף 3 להוראות הבנקאות (שירות ללקוח) (דרכי חישוב ריבית), תשנ"א-1990.

הגילוי על שינוי שיטת החישוב

5. אין מחלוקת בין הצדדים כי באפשרותם של המשיבים היה לשנות את תנאי הסכמי האשראי, כפי המוסדר בכלל 5 לכללי הבנקאות (המבקשים חזרו בהם מטענתם בעניין זה בסעיף 9 לסיכומיהם).